This page is written in mirrored-hebrew.
If you can't read the font on this page,
please try to install a proper font,
instructions on this page
Thanks!
המכשפה הראשונה: סיפור-עם סלאבי.
פעם, לפני הרבה שנים, היתה בחורה, צעירה ויפה, שגרה בבית קטן, ליד הכפר.
כמעט כל יום, היתה הולכת ליער, לאסוף פטריות ועשבים.
יום קיץ אחד, יצאה ליער, כהרגלה, לבושה בשמלת קיץ וגלימה, ומצוידת בסל הפטריות שלה.
השמים היו תכולים, והופיעו רק מספר עננים.
לאחר שהסל שלה התמלא עד החצי, הרגישה כי האוויר נהיה כבד, לח, וחמים, וצפתה כי הולך לרדת גשם. בכדי לא להרטב, פשטה את בגדיה, הכניסה אותם לסל, וכיסתה אותם עם הגלימה; את הסל, הניחה מתחת לשיחים.
לא עברו רגעים מספר, ואכן, השמים התכסו עננים, ומטר נורה אל האדמה.
טיפות הגשם ציננו את גופה, ביום קיץ חם זה, היא פתחה את פיה לטעום מן הטיפות הדקות, כל-כך שמחה שהחלה לרקוד בגשם.
לאחר דקות מספר, הבהירו השמים והגשם פסק, לקחה את הגלימה, והשתמשה בה כמגבת, במהרה לבשה את בגדיה היבשים, והמשיכה ללקט פטריות.
לפתע, ראתה פנים של איש מביט בה, מעל צמרות העצים, וראתה דמות אדם גבוה יותר מעץ; הדמות החלה להתקרב אליה, אבל ככל שהתקרבה הדמות, כך גם קטנה עד שהגיעה אליה פנים מול פנים, היה האיש רק קצת יותר גבוה ממנה.
בגדיו היו רטובים ודבוקים לגופו, ולא חש בנוח...
אמר האיש: "ההא! איזה מן כישוף מופלא הוא זה! בגדי רטובים ודביקים, אך בגדייך יבשים לגמרי! שמי הוא לשי, הרוח של היער הזה. מכיר אני כאן כל כישוף וכל עשב-למרפה, אבל אין בכוחי לעשות כישוף מופלא כזה! גלי לי את הקסם המופלא!"
הבחורה ענתה בבישנות: "או! אבל אין מה בכך, באמת, שום דבר מיוחד או מופלא אדוני"
לשי, חשב שהיא מנסה להסתיר ממנו את הכישוף, והציא בחיפזון: "בתמורה לכישוף זה, אלמד אותך את כל סודות היער, כל אמנותי!"
הנערה ספרה לו את אשר עשתה, ולשי הבין שהיה פזיז מדי, אבל הבין גם כי בחורה זו נבונה ובעלת חושים חדים. אכן, לא רצה לחזור בו ממילתו. הוא למד אותה במשך ימים, שהפכו לחודשים, שהפכו לשנים את ידיעותיו, וכמובן שהיא היתה תלמידה מעולה!
וכך, היתה למכשפה הראשונה.